לב בהדפסה אישית (2019)
איתי נבו, מכון דוידסון חוקרים ישראלים פיתחו שיטה להדפיס בתלת ממד רקמת לב מתפקדת, על בסיס תאים של החולה עצמו
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/4584-לב-בהדפסה-אישית-2019פרס נובל בכימיה - אבולוציה במבחנה (2018)
ג'ורג' סמית (Smith) מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית וגרגורי ווינטר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם לייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון. השיטות מיושמות לפיתוח תרופות ולתעשיה הכימית. טעימות מדע>פרסי נובל, אבולוציה>כתבות ומאמרים, מיקרואורגניזמים בדגש מחקרים פורצי דרך>כתבות ומאמרים, ברירה, צירופי DNA, פעילות אנזימים, תצוגת פאג'ים, יצירת נוגדנים
https://old.bioteach.org.il/מבואות/למתמחים/מיקרואורגניזמים-בדגש-מחקרים-פורצי-דרך/מאמרים-וכתבות-16/4463-פרס-נובל-בכימיה-אבולוציה-במבחנה-2018-2חדשות המדע
מטרת אתר חדשות המדע היא לנסות ולהנחיל את המדע ואת החדשות האחרונות בו אל הציבור הרחב, כך שגם אדם שאינו בקיא בתחום מסוים, יוכל להבין ולהתרשם. האתר כולל את החדשות הטריות של תחומי המדע השונים, סקירת ספרי מדע ועיון, טעימות מדע בהן מפורשים מושגים שונים מעולם המדע ועוד ועוד הכל בצורה ויזואלית וברורה ככל האפשר. את האתר עורך עופר בן חורין, חובב מדע מושבע, ובעל ניסיון רב בעריכה של תכנים מדעיים
https://old.bioteach.org.il/ביולוגיה-ברשת/כתבי-עת-ומדורי-מדע/2846-חדשות-המדענגיפים מקיימים ביניהם תקשורת - וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום (ינואר 2017)
מגזין מכון ויצמן, באתר הידען חוקרים ממכון ויצמן גילו כי נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת המבוססת על מסרונים שמוטמנים במולקולות קטנות (פפטידים). באמצעות מדידת ריכוז הפפטיד בשעת ההדבקה, הנגיף 'סופר' כמה נגיפים קודמים הצליחו להדביק תאים "מארחים", ובהתאם לכך מחליט איזו אסטרטגיה לנקוט
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/3640-נגיפים-מקיימים-ביניהם-תקשורת-וכך-מחליטים-אם-להתרבות-או-לעבור-למצב-רדום-ינואר-2017על מדעניות ומדע (2018)
רויטל נאמן יהל במצגת זו 7 שקופיות עם תמונות של מדעניות ישראליות, רובן ביולוגיות, וציטוט מפיהן המשקף כיצד הן רואות את עבודת המדען. את התמונות ניתן להדפיס על לוח קשיח, והן יכולות לקשט את הכיתה, את בית הספר, או את אשכול הפיס. שבעים שנה למדינה, טעימות מדע, קידום המגמה, מהות המדע. ונ סרפ תלכ לב בכ נת ימ דה יו נשיה ל ע 2009 ת שבתי לליצן הכפר המדעי העולמי. ”נח כל עולם המדע צחק עליי ם חשבו שאני מבזבזת את זמני. וכול הייתי בדיחת...
https://old.bioteach.org.il/מה-עוד-באתר-המורים/שבעים-שנים-למדינה-מבט-ביולוגי-ביוטכנולוגי/4457-על-מדעניות-ומדע-20182018 - פרס נובל בכימיה - אבולוציה במבחנה
ג'ורג' סמית (Smith) מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית וגרגורי ווינטר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם לייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון. השיטות מיושמות לפיתוח תרופות ולתעשיה הכימית. טעימות מדע>פרסי נובל, אבולוציה>כתבות ומאמרים, מיקרואורגניזמים בדגש מחקרים פורצי דרך>כתבות ומאמרים, ברירה, צירופי DNA, פעילות אנזימים, תצוגת פאג'ים, יצירת נוגדנים
https://old.bioteach.org.il/מה-עוד-באתר-המורים/פרסי-נובל/4461-פרס-נובל-בכימיה-אבולוציה-במבחנה-2018לגרש או לקבל: גישה חדשה ביחס למהגרים של הטבע (2018)
עיבוד כתבה מעתון יומי: אפרת הנדלסמן הכתבה מציגה גישה חדשה ביחס למינים פולשים שמירת טבע בחמלה, ומלווה בשאלות. אקולוגיה>דפי עבודה, טעימות מדע, שילוב ערכים, מעורבות ורלבנטיות (עמ,ר) בהוראה, עומר, סילוק מינים פולשים, הגירה, מערכות אקולוגיות, ערכים, מין מהגר פולש. לגרש או לקבל :האם צומחת גישה חדשה ביחס למהגרים של הטבע ערוך מתוך :צפריר רינת .21 5 18 .עיתון הארץ. קוראים להם "פולשים" ,מרחיקים אותם ממקורות מים ויורים בהם .בין שאלה ציפורים מארץ רחוקה או שיחים שהגיעו באנייה...
https://old.bioteach.org.il/תוכן-עיוני/נושאי-ליבה/אקולוגיה/דפי-עבודה-25/4375-לגרש-או-לקבל-גישה-חדשה-ביחס-למהגרים-של-הטבע-20182017 - פרס נובל לרפואה על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס השעון הביולוגי
תגליות המדענים מסבירות כיצד מסונכרן המקצב הביולוגי של צמחים, בעלי חיים ובני אדם לסביבה החיצונית ולמחזוריות של 24 שעות. טעימות מדע, פרס נובל, שעונים ביולוגיים, משוב שלילי, חלבון PER, פרס נובל ברפואה לשנת 7102לחוקרים אשר גילו את המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי ג'פרי סי הול ,מייקל רוסבאש (מאוניברסיטת בוסטון) ומייקל יאנג (מאוניברסיטת ניו יורק) הם הזוכים בפרס נובל ברפואה לשנת .7102הפרס ניתן להם על גילוי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי שפועל במחזוריות של...
https://old.bioteach.org.il/מה-עוד-באתר-המורים/פרסי-נובל/3938-פרס-נובל-לשנת-2017-לחוקרים-שגילו-את-המנגנונים-המולקולריים-שבבסיס-השעון-הביולוגיבקרת מוות תאי מתוכנת - פרס ישראל תשע"ט לפרופ' עדי קמחי
מתוכנת, גילגולו של המחקר בנושא זה במעבדתה של פרופ' עדי קמחי ולקט פעילויות ומאמרים להוראה. התא>ריכוז חומרי עזר להוראה, אפופטוזיס, אוטופגיה, נקרוזיס, מפת דרכים של מוות תאי, Death Associated Proteins (DAP) ,DAP kinase, פרס ישראל , פרופ' עדי קמחי. טעימות מדע. כלת פרס ישראל במדעי החיים לשנת תשע"ט פרופ' עדי קמחי על תגליותיה הרבות והחשובות בתחום בקרת מוות תאי מתוכנת המידע בקובץ זה מבוסס על דפי מידע שהוכנו עבור הכרזה האינטראקטיבית על פריצות דרך בביולוגיה ב 70שנות המדינה :דף המידע בשפה...
https://old.bioteach.org.il/תוכן-עיוני/נושאי-ליבה/התא-מבנה-ופעילות/חומרי-עזר-להוראה-24/4570-מוות-תאי-מתוכנת-פרס-ישראל-תשע-ט-לפרופ-עדי-קמחילחסן או לא לחסן? ואיך זה קשור להתפרצות החצבת? (2017)
מרכז מורי ביולוגיה המלצה לפעילות הקשורה לשאלה: לחסן או לא לחסן?, על רקע התפרצות מחלת החצבת 2017. פעילות בסגנון משפט ציבורי המבוסס על משחק תפקידים וכולל היבטים ביואתיים חברתיים (עמ"ר). טעימות מדע, אקטואליה, ביולוגיה של האדם בדגש הומאוסטזיס, דפי עבודה, מיקרוביולוגיה, עומר ?|on'1 x'! IN |on'1 ?nnxnn n'mn nlann'! IT n'mw 'w fiupn nnl IIO'n xwln nm un ‘nun nlx'mn nx pmy'v n rrnn nmn mill 1m nunnxn now: '71" ,|on'7 '1") p nNI,nn'1'rn)(|on'7 nx n'ul'mn nl'muu nl'nn nn‘m 1nx'7l ,n ‘I'rn .1nll'7 |n'J...
https://old.bioteach.org.il/תוכן-עיוני/נושאי-ליבה/גוף-האדם-בדגש-הומאוסטאזיס/דפי-עבודה-23/3897-לחסן-או-לא-לחסן-ואיך-זה-קשור-להתפרצות-החצבת-2017חלבון ישראלי נגד מלריה (2017)
במקרה של טפיל המלריה, המאמצים לפתח חיסונים נחלו עד כה כישלון חרוץ. הטפיל משנה ומחליף במהירות את הרכב החלבונים בצדו החיצוני, ולכן חיסונים הגורמים לפיתוח נוגדנים המזהים חלבונים מסוימים מאבדים במהירות רבה את יעילותם. גישה חדשה לפיתוח חיסון מבוססת על פיתוח שיטה מהפכנית לייצור חלבונים יציבים, המבוססת על היכרות מעמיקה עם התכונות הפיזיקליות של חלבונים, ועל השוואה ממוחשבת של הדמיון האבולוציוני בין חלבון המטרה לחלבונים אחרים בטבע. השיטה מאפשרת לזהות ברצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון את המקטעים...
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/3785-חלבון-ישראלי-נגד-מלריה-2017האם לחם מחמצת בריא יותר מלחם לבן? (2017)
מחקר חדש גילה כי הלחם הלבן מושמץ ללא סיבה וכי לחם בריאות לא בריא לכולם. על פי הבדיקות שנערכו, אכילת לחם רב, מכל סוג שהוא, השפיעה על רמות הסוכר, המינרלים, אנזימי הכבד וחומרים שונים נוספים בדם. אך כאשר השוו החוקרים בין ההשפעות של שני סוגי הלחם, מצאו כי לא היה הבדל בין שני הלחמים מבחינת ההשפעה על בריאות הנבדקים. תגובת מערכת העיכול לסוג הלחם היא אישית, ובחצי מהמקרים אף נטתה לרעת לחם הבריאות. ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/3784-האם-לחם-מחמצת-בריא-יותר-מלחם-לבן-2017כולסטרול ירוק - גם הצמחים מייצרים כולסטרול (2017)
אנשים רבים מאמצים דיאטה עשירה בירקות על מנת להוריד את רמות הכולסטרול בדם. אך באופן מפתיע, מתברר כי מרביתם של הצמחים כוללים אף הם כולסטרול. במחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע פוענחה, לראשונה, שרשרת התגובות הביו כימיות האחראית לייצור כולסטרול בצמחים. המדענים החדירו 11 מהגנים שאיתרו לצמח תודרנית לבנה, אשר באופן רגיל מייצר מעט מאוד כולסטרול. הצמחים המהונדסים ייצרו כמויות מרשימות של כולסטרול. ייתכן שבעתיד תסייע שיטה זו בהפקת חומרים שונים, המבוססים על כולסטרול, לתועלת האדם. כגון פרוגסטרון וויטמין D
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/3782-כולסטרול-ירוק-גם-הצמחים-מייצרים-כולסטרול-2017לתקן לב שבור - מולקולה ייחודית עשויה לרפא רקמת לב פגועה (2017)
מחלות לב הן גורם המוות המוביל בעולם המערבי. ליונקים, ובכלל זה לבני אדם, יש יכולת לחדש את רקמת הלב שלהם ולתקן נזקים בעצמם בסמיכות ללידה. אך, זמן קצר לאחר הלידה, יכולת התיקון העצמית נעלמת. במחקר חדש שבוצע באחרונה במכון ויצמן למדע גילו המדענים, בלבבות של עכברים שזה עתה נולדו, חלבון שעשוי להחזיר את היכולת לחדש את רקמת הלב. כאשר מזריקים חלבון הקרוי אגרין (Agrin),. לאחר הזרקה אחת בלבד של אגרין ללבבות שהתרחשו בהם התקפים, נרפאו הלבבות כמעט לחלוטין, וחזרו לתיפקוד מלא
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/3781-לתקן-לב-שבורגן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן (דצמבר 2015)
מדעני מכון ויצמן למדע גילו גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן. בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/2920-גן-חדש,-שמוטציה-בו-מובילה-להתפתחות-סרטןלחסן או לא לחסן? ואיך זה קשור להתפרצות מחלת החצבת?
לחסן או לא לחסן? ואיך זה קשור להתפרצות החצבת? (2017)
https://old.bioteach.org.il/88-טעימות-מדע/363-לחסן-או-לא-לחסן-ואיך-זה-קשור-להתפרצות-מחלת-החצבתמדעני מכון ויצמן למדע גילו: גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן
מדעני מכון ויצמן למדע גילו: גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים חולי מלנומה קיימות לפעמים ב מוטציות במאות גנים, אבל רק מעטים מהם באמת גורמים סרטן. במחקר חדש, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Genetics, מדווחים מדעני מכון ויצמן למדע כי גילו את אחד הגנים המובילים בסוג מסוים – קטלני במיוחד - של מלנומה. למאמר המלא לחצו כאן
https://old.bioteach.org.il/88-טעימות-מדע/90-מדעני-מכון-ויצמן-למדע-גילו-גן-חדש,-שמוטציה-בו-מובילה-להתפתחות-סרטןאגרות מידע מטעם חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים (2020)
כאן תוכלו למצוא את אגרות המידע של חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים. אגרות המידע מופקות מספטמבר 2019
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/4835-אגרות-מידע-מטעם-חטיבת-מדע,-רשות-הטבע-והגניםשומרים על הטבע - אגרת חודש אוגוסט של חטיבת המדע
אגרת חודש אוגוסט של חטיבת מדע, ובה מידע מעניין בנושאים כמו זיהום אור, זכות הטבע למים שלו, ממשק אדם חיות בר וסניטציה, וגם בנושא השפעת תנועת המינים בטבע על המגוון הביולוגי
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/4810-שומרים-על-הטבע-אגרת-חודש-אוגוסט-של-חטיבת-המדעעל הניסים ועל הנפלאות ברפואה (2018)
רויטל נאמן יהל פעילות לחנוכה, אבל לא רק... הפעילות מבוססת על אירועים רפואיים שהתפרסמו בתקשורת בשנה האחרונה, שנראו בשלבים הראשונים חסרי סיכוי או עם סיכויים נמוכים והסתיימו בהצלחה
https://old.bioteach.org.il/טעימות-מדע/4460-על-הניסים-ועל-הנפלאות-ברפואה-2018-1
תוצאות 41 - 60 מתוך 75